פסק-דין בתיק ע"ו 10507-05-13

1.         המערער יליד 1972 שירת בשירות סדיר החל  מנובמבר 1990. בין תפקידיו מחסנאי, פקיד, וש.ג. בשנת 1993 הגיש תביעה להכרה במחלת הסוכרת כנובעת מתנאי השירות - לחץ נפשי והתנכלות חיילים. בפסק דין משנת 1997 הוכר קשר סיבתי לשירות. נקבעה לנכות נכות של 65% בגין סוכרת מטופלת באינסולין. 

2.         בשנת 2009 ביקש המערער להכיר במצב נפשי חורג לפי תקנה 9 . בקשתו נדחתה הן בועדה המחוזית והן בועדת ערר. המערער ערער לבית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעורו בפסק דין מיום 9.1.11 . (ראו עו 49101-10-10 ).  

3.         בחודש יוני 2012 הגיש המערער שוב בקשה לבדיקה חוזרת בשל מצב נפשי חורג מנכותו בהתאם לראיות חדשות  שהגיש מטעמו וביניהם חוות דעת ד"ר הידש גיורא מיום 17.7.11 המופנית לועדת אי כושר עבודה וכן מכתבי רופאה מטפלת ד"ר לבנשטם מרינה .ועדה מחוזית מיום 29.7.12 ומיום 15.8.12 שמעה את טענות הנבדק ובא כוחו ובדקה את המערער. הועדה רשמה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול.  הועדה התרשמה שנכותו הנפשית של המערער קשורה למחלת הסוכרת ואיננה חורגת ממנה. נקבע כי אין להכיר בנכות נפשית נפרדת.

4.         המערער ערער לועדה רפואית עליונה שהתכנסה לדון בעניינו ביום 14.3.13. המערער צרף חוות דעת דר משה ברוך מיום 6.1.13 שבדק את המערער לבקשת באת כוחו. כמו כן צורף מכתב ד"ר לבנשטם מרינה מיום 2.12.12 ממרפאה לבריאות הנפש ברמב"ם. הועדה דחתה את הערעור והחלטתה היא מושא הערעור הנוכחי.

5.         טענות המערער

המערער מפרט בהרחבה את המסמכים הרפואיים שהוגשו על ידו לועדה וטוען כי עיסוקו הכפייתי בתוצאות רמות הסוכר גורם לפגיעה ביכולותו להשאר ברמת סוכר מאוזנת. נטען כי הנמקת הועדה הרפואית העליונה איננה מתיישבת עם התיעוד הרפואי העשיר הקיים בתיק ומסקנות הרופאים המטפלים. עוד מציין המערער כי הטיפול הפסיכיאטרי שהוא מקבל לאורך שנים מהווה עדות לכך שיש לקבוע נכות נפשית נפרדת מהנכות בגין הסוכרת. נטען כי על בית המשפט להתערב משקיים פער משמעותי בין האמור במסמכי הרופאים המטפלים לבין מסקנות הועדה.

6.         תגובת המשיב

נטען כי מדובר בקביעה רפואית המצויה כולה בסמכות הועדה. ולמעשה איננה ניתנת לערעור במסגרת החוק שמגביל את הערעור לנקודה משפטית בלבד.  הועדה עמדה בחובתה לנמק את מסקנותיה. אין הועדה הרפואית חייבת לקבל את האמור בחוות הדעת מטעם המערער . בדיון בעל פה הוסיפה ב"כ המשיב כי המערער פנה להכיר בו כנכה נצרך, בית המשפט בפסק דין מיום 24.9.08  דחה את בקשתו אך המליץ לפנים משורת הדין , על תגמול חוסר פרנסה למשך 4 חודשים אלא שהסתבר לקצין התגמולים כי המערער עובד מיום 1.1.08 כשומר בגן ילדים, עובדה שלא דיווח עליה.

7.         דיון

            7.1        להלן פירוט סעיפי התקנות הרלוונטים לדיון -

                        תקנה 4 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) קובעת -

4.         דרגת הנכות הקבועה לצד כל פגימה גופנית כוללת גם את התגובה הנפשית הנובעת ממנה; אולם הועדה הרפואית רשאית לקבוע דרגת נכות נוספת עבור התגובה הנפשית, כמפורט בסעיף 34 לתוספת, אם מצאה כי התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה.

תקנה 34 לתוספת- תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

דרגת הנכות הקבועה לצד פגימה גופנית כוללת גם את הנכות הנפשית הנובעת ממנה, אולם אם מצאה הועדה הרפואית כי התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה, רשאית היא לקבוע דרגת נכות נוספת עבור התגובה הנפשית כמפורט להלן:

(א)        תגובה נפשית שנובעת ישירות מהנכות הגופנית ומהווה תגובה חורגת מהרגיל מזו הולמת את אותה פגימה, כושר תפקודי תקין...................................................................................................................5%

          (ב) תגובה נפשית שנובעת ישירות מהנכות הגופנית ומהווה תגובה חורגת מהרגיל מזו ההולמת את אותה פגימה, קיימת הגבלה קלה בכושר תפקודי נפשי..................................................................................-10%

(ג) תגובה נפשית שנובעת ישירות מהנכות הגופנית ומהווה תגובה חורגת מהרגיל מזו הולמת את אותה פגימה , קיימת הגבלה בינונית בכושר התפקודי הנפשי...........................................................-20%

(ד) תגובה נפשית שנובעת ישירות מהנכות הגופנית ומהווה תגובה חורגת מהרגיל מזו ההולמת את אותה פגימה, קיימת הגבלה ניכרת בכושר התפקודי הנפשי - ייקבעו אחוזי נכות נפרדים בהתאם לסעיף 33ד, ה, ו או ז' .

          המחלוקת שעולה לכן הינה האם מצב הסוכרת של המערער משפיע על מצבו הנפשי באופן במצדיק דרגת נכות בגין פגיעה נפשית נפרדת, או שמא מצבו הנפשי הינו תגובה הולמת למצבו הגופני. ראו לענין זה רעא 2847/07 פנקס נ. קצין התגמולים).